תומר נולד ב 1.1.2000. בירושלים. כולם דאגו אז שכל המחשבים יפלו בתחילת המילניום ויגיע סוף העולם. בפועל זה לא קרה ונולד תינוק שמנמן ומתוק. גרנו בירושלים בשנים ההם, בשכונת ארנונה וכשהבאנו הביתה את התינוק החדש יעלי אחותו הגדולה לא הבינה מה זה היצור הקטן והמוזר הזה ואפילו הציעה שנחזיר אותו לבית החולים. די מהר הם התיידדו, ישנו יחד בחדר והיה מרענן לראות תינוק שישן טוב בלילה, עליז ושמח.
כשהיה כמעט בן שלוש עברנו לשריגים, תומר נכנס למעון ושם כבר הכיר ילדים שיהיו איתו בשכבה הרבה שנים. תחומי העניין שלו בתור ילד קטן היו בעיקר לשחק עם חברים, לרוץ, לקפוץ ולנופף בחרבות. בהמשך אהב מאד לשחק מבוכים ודרקונים וגם שני דגלים עם החברה. תומר גם אהב מאד לקרוא ספרי הרפתקאות ולמד לנגן בפסנתר ביד חריף.
סביב המעבר לחטיבה תומר החל לפתח עניין גדול בספורט ובריצות ארוכות ובמהלך כל כיתה ז' נסע פעמיים בשבוע לאצטדיון האתלטיקה בגבעת רם להתאמן. בכיתה ח' תומר החליט להיות כדורגלן והתאמן בקבוצת עירוני מודיעין. כמו כל דבר שעשה גם בזה השקיע את כל כולו. הוא נסע באוטובוסים או איתנו ארבע פעמים בשבוע למודיעין ובשבת למשחקים עם הרבה נחישות, התמדה והשקעה.
כשעלה לתיכון תחומי העניין השתנו במעט, אך תומר עדיין אהב ריצות ארוכות וכדורגל ואף היה שותף לפתיחת הליגה של מטה יהודה בכדורגל ביחד עם אדם ואימן ילדים בקבוצות הצעירות. במקביל היה תלמיד מצוין במגמות פיזיקה ותקשורת, הדריך בצופים עד כיתה יב' והיה פעיל בחוגי סיירות שם מצא חבורה של חברים טובים וקרובים. כבר בתיכון החל להתעניין בחברה ופוליטיקה, למד ערבית בחוג ערב עם מבוגרים בישוב ואף נבחר להשתתף במשלחת של מרכז פרס לשלום למונדיאל ברוסיה כששלחו שני יהודים ושני פלסטינים לייצג את ישראל. יש לנו תמונה שלו משחק כדורגל בכיכר האדומה במוסקבה. תומר האמין בשלום, בדו קיום, בהבנה לעומק של מצבים ותהליכים ובתהליך הדמוקרטי.
אחרי התיכון תומר התנדב לשנת שירות בפנימיית לחן זיתן לנוער בסיכון. גר עם חברי הקומונה ועבד שם קשה מאד. בשנה זו חווה תהליך אישי בו למד לחיות בקבוצה, לתת מעצמו למען האחר ולהכיר עולם שונה מזה בו גדל. זו היתה שנה מעצימה ותומר תמיד התייחס אליה כאל השנה הקשה והמשמעותית אותה עבר. חברי הקומונה נשארו חברים טובים ובקשר.
לצבא תומר התגייס מתוך רצון אמיתי לתרום ולהשקיע, ורצה כדבריו להגיע הכי רחוק שאפשר. בהרבה שיחות ביננו בבית בו העלנו ספקות לגבי המצב הפוליטי בארץ והשירות הצבאי, הוא תמיד אמר ששלטון משנים בקלפי ושהגנה על המדינה צריך. הוא אמר שאין סיבה שאחר יהיה שם במקומו וגם שעדיף שיהיו אנשים כמוהו במקומות החיכוך. הראיה שלו היתה תמיד מעמיקה, מתייחסת לכל הצדדים ומלאת הבנה של המצב ושל המקום בו הוא רוצה להיות.
תומר התגייס לסיירת נחל, עבר את המסלול בקלות ובהצטיינות והיה שמח להיות חלק מצוות. הוא התלבט אם לצאת לקורס קצינים אך היה ברור לכל חבריו ששם מקומו. לאחר בה"ד 1 הוא היה מפקד טירונים ולאחר כשמונה חודשים עבר לפקד על צוות בוגר. הצבא התאים לו ולאופיו בהרבה אופנים - היכולת הפיזית, ההצטיינות והרצון להביא את עצמך לשיאים ולקושי, ההתמקדות בפרטים, הסדר. תומר האמין מאד בחינוך וראה עצמו לא רק כמפקד של חייליו אלא גם כמחנך. היה לו חשוב באותה מידה שהם יהיו טובים מקצועית אך גם עם ערכים, ראיית הזולת ושמירה על כבודם. הכי אהב לעזור לחייל שרוצה ומתקשה או לחיילים בודדים.
מצאנו הרבה מחברות בהן כתב משהו שקרא לו "סידור חשיבה" - תכנון של השבוע שיבוא, התייחסות לקשיים, מטרות ויעדים, ואף משהו שקרא לו "שובר שוויון" - כלומר איך להצטיין בסיטואציה מסוימת. מצאנו שם גם שיר שכתב, שאבא רן בהמשך הלחין ושר, שיר שמבטא כמיהה , עומק ומקוריות.
ב 7.10 תומר היה בבט"ש בגבול עזה עם הצוות הבוגר עליו פיקד, הם היו מוצבים במוצב הלולים בצמוד לקיבוץ כרם שלום. בבוקר אותו היום תומר ולוחמיו הוקפצו לגדר בהתרעה על חדירה וזיהו מספר רב של מחבלים חוצים את הגדר, שם הם ניהלו קרב גבורה במסגרתו מנעו כניסה של רבים מהמחבלים לקיבוץ כרם שלום ולישובים נוספים. בקרב זה תומר נהרג, מאחורי קיבוץ כרם שלום.